קולו של שאול קטע את זה של יוסי. "בהצלחה, אייל".

"תודה". אייל נטל את הנשק, ויצא אל התאים שנפתחו. אבו מנואל כבר חיכה לו מחוץ לחדר הבקרה.

"מה קורה?"

"קח". אייל הניח בידו של אבו מנואל את חומר הנפץ, ולא יכול לגחך במרירות על האירוניה שבמצב. הוא – נותן – מטען – חבלה – עוצמתי – בידיו – של – טרוריסט!!!

אם מישהו היה מתאר לו שיבצע מעשה כזה, היה פורץ בצחוק על הבדיחה הלא מוצלחת. אבו מנואל הביט בו במבט שהתערבו בו תדהמה, אי אמון וגאווה. "אתה באמת בוטח בי, נכון?"

אייל, שמיהר אל התא שפתח, הסתובב רק לרגע. "אל תתרגש יותר מדי. זה רק מפני שאין לי ברירה".

*

חלק שישי של "מרגל להשכרה" מבית היוצר של יונה ספיר. 

אייל גלבוע חשב שכבר חווה הכל, אבל אפילו הוא לא יכול היה לדמיין את המתרחש. כעת לא מדובר רק ביכולותיו, כי אם באלו של הסובבים אותו, מטווח אפס…

בוגדים מבית. ידידי אמת וכאלו שמעמידים פני כאלו. אהבת ישראל. מלחמת אחים. דמעות ודם.

*

"אתם חושבים שזה יעבוד?" מאור, חסר נשימה, הביט בשאול. "הוא נעזר בטרוריסטים מורשעים. אתה לא חושב שזה חרג קצת מגבולות ההיגיון?"

"גבולות ההיגיון?" שאל פלט צחוק קצר וצרוד, "אייל מעולם לא שהה בתוכם".